השלכות של חשיפה לקרינה בתדר גבוה

בתאריך 4.1.2007 ביקרתי בתיכון אקווינס בעיירה לה-קרוס, ויסקונסין, על-מנת לאסוף דגימות של מדידות חשמל מאחת הכיתות. ביקורי זה נערך לבקשתה של קים סייבור (Kim Savor), אמו של אחד התלמידים בביה"ס. קים אף השיגה מימון על-מנת שיותקנו בביה"ס מסנני הקרינה. היא דיווחה שהיו בביה"ס ארבעה מקרים של סרטן הלימפה, כמות בעלת משמעות סטטיסטית. מחקר מראה שישנו קשר בין סרטן ולויקמיה (סרטן הדם) לבין חשיפה לקרינה בתדר גבוה.

הקדמה

בשנת 1972 הוטל אמברגו נפט שהכריח מדינות שונות להפוך לחסכניות ויעילות יותר מבחינת צריכת האנרגיה שלהן. תאורה חסכונית, ממירי תדר, מתנעים (סטרטרים), עמעמים, ומכשירים שונים ומשונים שפועלים על חשמל חוברו כולם לרשת החשמל. מכשירים אלו ואחרים עושים שימוש בזרם בפעימות קצרות שיוצרים הרמוניות זרם ועליות מתח חדות בתדרים גבוהים בקווי החשמל. עד לאותו זמן, רוב עומסי החשמל היו עומסים ליניארים. כל עוד מדובר בעומסים ליניאריים, הזרם שומש באופן מתמשך.

רשת החשמל הונדסה ונבנתה כך שתספיק לעומסים ליניארים של 60 מחזורים, כגון נורות ומנועים, ולא לעומסים המפיקים תדרים גבוהים כגון אלו שהופיעו במהירות לאחר 1972.

רוב יצרני החשמל לא שדרגו את הרשתות הישנות שלהם ואת יכולתן להתמודד עם העומס הטכנולוגי שחובר לרשת החל מסוף שנות ה-70 ועד ימינו. הקו הניטרלי של היצרן, אותו הקו שנועד להחזיר את הזרם בחזרה לתחנות הממסר, לא היה מסוגל )ועדיין אינו מסוגל ( להתמודד עם הזרם העודף ועם זרמים בעלי יותר מ- 60 מחזורים שכיום נמצאים על הקו.

הקו סובל מעכבה גבוהה מדי (התנגדות לזרם חילופין) בגלל גודלו, וגרם בשל כך להתחממות רבה מדי של הקו, ולהצטברות מתח על הקו, מתח הנקרא מתח הארקה ניטרלי ראשי (PNEV).

מכון מהנדסי החשמל (IEEE) הכיר בבעיות הנגרמות על ידי העומסים המשתנים האלו וב-1980 אימץ תקן לאומי בנושא, ה-IEEE-519. המכון שינה את התקן ב-1986 ושוב- ב-1992.

הייתה זו בעיה שהוכרה וטופלה על-ידי תעשיות שונות ברחבי העולם, מלבד רוב יצרני החשמל. נושא זה הפך לנפוץ ביותר, ועסקו בו מגזינים מקצועיים רבים בכל ענפי התעשייה.

"הרמוניות זרם: המונח הפך למטבע לשון בראשית שנות ה-EC&M) ",80 – יוני 1999). במצב שבו העומסים האלקטרוניים על-ידי ספקי כוח ממותגים, המרכיבים ההרמוניים בעומס עלולים לגרום לסדרי גודל גבוהים ביותר של זרמים ניטרליים. זאת מכיוון שבמעגלים מאוזנים,הרמוניות הזרם בכפולות של שלוש שאינן זוגיות (15 ,9 ,3 וכו') שנוצרות על ידי העומסים הללו נקראות כמרכיבי רצף אפסיים. במקום לבטלם בזרם הניטרלי (כמו במקרה של מרכיבים חיוביים או שליליים), מרכיבי רצף אפסיים נאספים ונצברים במוליך האפס. ההרמוניה השלישית היא בדרך-כלל המרכיב ההרמוני הבודד הגדול ביותר בספקי כוח בעלי פאזה אחת או "הרמוניות זרם שלישיות (בכפולות של שלוש ושאינן זוגיות) אינן מתבטלות אלא מצטברות במוליך האפס. במערכות עם עומסים בלתי-ליניארים בעלי פאזה אחת, זרם נייטרלי עלול לעבור בעוצמתו מתח פאזה בודד. בדרך-כלל, כמות הזרם הניטרלי נעה בין %125 ובין %225 מזרם הפאזה הגבוה ביותר. ברוב המקרים, הרמונית הזרם השלישית אחראית לרוב הזרמים הנייטרלים מכיוון שההרמוניה זו היא ההרמוניה בעלת כמות הזרם הגבוהה ביותר.

זרם ניטרלי גבוה הוא מסוכן מכיוון שהוא גורם להתחממות יתר במוליך האפס. מכיוון שבמוליך האפס אין מפסק שיגביל את זרם (כמו במוליכי פאזה), התחממות יתר של מוליך האפס עלולה להפוך (Power Quality Measurement and Troubleshooting, Glen A. ".אש לסיכון Mazur-Author, 1992)

"מכיוון שרוב מכשירי החשמל נמצאים ברמת מתח נמוכה ברשת החשמל אליה הם מחוברים, הם חשופים לרוב להשפעות של עיוותים בגלי החשמל (ראה איור 8.5). עיוותים אלו יוצרים תדרים הרמוניים ובלתי-הרמוניים כאחד, תדרים הגבוהים בהרבה ממה שאפשר למצוא לרוב ברשתות חשמל של 5 קילו-וולט ומעלה. תדרים אלה יכולים להימצא בטווח תדרי רדיו וככאלה, הם עלולים לגרום להפרעות מזיקות כגון שידורי שווא בתדרי רדיו." (IEEE STD 519 1992) בגלל העומסים הגדלים והולכים עימם מתמודדת רשת החשמל, זרמים בתדר גבוה אלה נמצאים בכל קווי החשמל במבנים בהם אנו חיים, עובדים וגרים, יום-יום ולילה-לילה. הם נמצאים בקווים שמעל ראשינו, מתחת לרגלינו, ובקירות הסובבים אותנו. הם חודרים לגופינו באמצעות צימוד קיבולי. אנרגיה בתדרים של מעל 1.7 קילוהרץ מתפזרת בתוך הגוף האנושי (Applied Bioelectricity, Reilly).

לדוגמה, רוב המחשבים הניידים (לפטופים) מעמיסים 25 קילוהרץ על רשת החשמל. רוב נורות הפלורסנט החסכוניות החדשות מעמיסות בין 50 ל-100 קילוהרץ על רשת החשמל. במונח "מחלת גלי רדיו" נעשה שימוש לראשונה כדי לתאר את הבעיות הבריאותיות שנגרמו על ידי חשיפה לתדרים גבוהים אלה. התסמינים של מחלת גלי רדיו נחקרו רבות והוכרו כסוגיה רפואית רצינית כבר בסוף מלחמת העולם השנייה, לאחר שפותח הרדאר. תסמינים כגון "רגישות יתר לחשמל" מיוחסים לה. ד"ר ניל צ'רי (Dr. Neil Cherry) מאוניברסיטת לינקולן, ניו-זילנד, שהתבקש על-ידי הפרלמנט האירופי לסקור את הספרות המקצועית בנושא, פרסם את הדו"ח הסופי שלו ב-1998: "סקירה זו מצטטת ראיות מדעיות נרחבות שפורסמו בכתבי עת מקצועיים שונים, ממעבדות ומאוניברסיטאות ברחבי העולם.

כמו כן, נעשה שימוש בדו"חות של מוסדות בעלי שם ובמאמרים שפורסמו בכתבי עת מקצועיים. כל המקורות עברו ביקורת עמיתים.

כל אלו מהווים ראיות משכנעות לפיהן אכן מתרחשים שינויים ביולוגיים א-תרמיים בתאים ובבעלי-חיים. שינויים אלו מרמזים או ניתנים לייחוס לשינויים בתפקוד המח, הפרעות בשינה, עייפות כרונית, בעיות במערכת הרבייה, ובעיות בריאות שונות כגון כשלים חיסוניים והופעת סרטן באיברים שונים בגוף.

מחקרים אפידמיולוגיים זיהו עליות סטטיסטיות בהישנות תסמינים ומחלות אלו המיוחסות לחשיפה מוגברת לקרינה בתדרי רדיו ובתדרי Cherry Report, 1998) .(RF/MW מיקרו ממשלת שבדיה מכירה ברגישות יתר לחשמל כנכות; מאמר שפורסם בתאריך 7.5.06 בעיתון הבריטי "Independent News" ציין:"ראיות מדעיות חדשות מגלות ש'ערפיח' בלתי-נראה הנוצר על-ידי החשמל שמניע את הציביליזציה שלנו גורם לסרטן אצל ילדים, גורם להפלות טבעיות והתאבדויות, וגורם לאנשים מסוימים אלרגיות לחיים המודרניים."

http://news.independent.co.uk/environment/article362557.eceהצהרת עובדות והצגת סימוכין בחודש ינואר 2007 נאספו מדידות חשמל מרשת החשמל בתיכון אקווינס בלה-קרוס, ויסקונסין. המדידות נערכו באמצעות ציוד העומד בתקן התעשייתי, כולל מד פלוק מסדרת Fluke) 196 196 Scopemeter), מכשיר לניתוח גלי רדיו מסוג Gigahertz Solutions HF-35C, ומד המיקרו-נחשול של גראהם-סטטצר. נעשה שימוש בתוכנות של חברת Flukeview כדי לתעד ולנתח חלק מן המידע שנאסף. הערכים שתועדו היוו דגימות של רמות החשמל האמיתיות בזמן המדידה.

איור 1 מציג את צורות הגל שנאספו מקיר בספריה בקומה השלישית. הקו הכחול מייצג מחזור אחד של זרם חילופין 120 וולט, 60 מחזורים, שנמדד בקיר זה. הקו האדום מייצג את אנרגיה בתדרים גבוהים שנמצאה לאורך 60 המחזורים. התדרים שבין הסמנים מייצגים תדר של 2.5 קילוהרץ.

איור 2 מציג את מדידה שונה שנערכה מאותו הקיר כמו באיור 1 (דהיינו מאותו זרם חילופין 120 וולט), מלבד זאת שהותקנו במקום שני מסנני גראהם-סטטצר על-מנת שיפחיתו את כמות האנרגיה בתדרי רדיו שנמצאת ברשת החשמל של המבנה. הקו האדום מראה את תוצאות המדידה כאשר המסננים מותקנים במקומם. רמות המתח ירדו מ-460 מיליוולט ל-336 מיליוולט, התדר הופחת בשיעור של 10, והקריאה במד המיקרו-נחשול ירדה מ-236 ל-80 יחידות GS (יחידות מידה של קרינה בתדרי רדיו ברשתות חשמל במבנים).

סיכום

למרות שהחשיפה לקרינה בתדרי רדיו נחשבת גבוהה למדי במבנים של תיכון אקווינס, רמות החשיפה הופחתו בשיעור ניכר כאשר הותקנו במקום מסנני גראהם-םסטטצר. מחקר מדעי רב נעשה על מנת להדגים את יעילותם של המסננים ואת השפעתם המיטיבה על בריאות האדם,כולל תסמיני החשיפה לאנרגיה בתדרי רדיו. נכון להיום, המחקר מראה שלמסננים יש יכולת ניכרת וחיובית להפחית את החשיפה לאנרגיה בתדרי רדיו הנמצאת ברשתות החשמל במבנים, וכתוצאה מכך גם את ההשלכות הבריאותיות הנלוות לחשיפה זו.

"(1) חשמל מאיכות ירודה עלול לגרום לרגישות יתר לחשמל; (2) ייתכן וחלק גדול יותר באוכלוסייה ממה שנדמה היה עד היום הינו רגיש לחשמל (%50 אל מול %3) ;(2) ילדים עלולים להיות רגישים יותר ממבוגרים; (4) חשמל מלוכלך בבתי-ספר עלול להזיק לתהליך החינוכי; (5) ייתכן וחשמל מלוכלך גורם להתנהגות פרועה המיוחסת לרוב להפרעת קשב וריכוז (6) ;(ADD) חשמל מלוכלך עלול להעלות את רמות הפלזמה גלוקוז אצל חולי סכרת מסוימים, והוא עלול להחמיר את מצבם של אלו הסובלים מ(8) טינטון ו-(9) טרשת נפוצה. אם תוצאות אלו מייצגות מעט ממה שקורה במדינות ברחבי העולם, הרי שלחשמל מלוכלך יש השפעות מזיקות ביותר על חייהם של מיליוני אנשים." (2004 ,Havas).

"נתונים אלה מרמזים על כך שחשמל באיכות נמוכה משפיעה לרעה על חינוך התלמידים, בייחוד הצעירים שבהם, ועל ביצועיהם של המורים. אם השיפורים בבריאות הכללית, בהתנהגות ובביצועים שקרו בד-בבד עם השיפור באיכות החשמל בווילו-ווד (Willow Wood) מרמזים על רגישות יתר לחשמל, הרי ששיעור האוכלוסייה הרגישה לחשמל עלול להגיע ל-%20%-60 מהאוכלוסייה הכללית, ולא %2, כפי שדווח בשוודיה (3). מצב זה עלול להתדרדר ככל שאנו מקדמים את השימוש במחשבים בכיתות הלימוד, וככל שגובר השימוש בטכנולוגיות מחשוב ותקשורת אלחוטיות, טכנולוגיות אשר פולטות קרינה בתדרי רדיו."

"מסנני גראהם-סטטצר הם דרך אחת באמצעותה יכולים אנשים רבים לשפר את איכות החשמל בבתיהם, במקומות העבודה, ובבתי-הספר שלהם. המסננים יכולים להוות כלי באמצעותו יוכלו מדענים ללמוד עוד על ההשלכות הבריאותיות של איכות חשמל ירודה (Havas 102004 ,Illiatovitch, Proctor).

"בכל אחד מחקרי המקרה נמצאו שיפורים גופניים כגון שינה טובה יותר, רמות נמוכות יותר של סוכר בדם אצל חולי סכרת, הקלה במכאובים ובכאבי הראש אצל חולי סכרת נפוצה, וצלצולים קלים יותר באוזניהם של אלו הסובלים מטינטון. כל אלו הניעו את פרופ' חוואס (Havas) להמשיך במחקר שלה. היא נסעה לבריטניה, יוון, צ'כיה, טרינידד וטובגו כדי להציג את ממצאיה." (הודעה לעיתונות, אונ' טרנט, 29.11.04).

"מסנני גראהם-סטטצר (מסנני GS) הותקנו בבתי-ספר עם תסמונת המבנה החולה, ונרשמו שיפורים במצבם הבריאותי והנפשי הן אצל התלמידים והן אצל הצוות החינוכי והמנהלי". (Havas, Electromagnetic Biology and Medicine, 25: 259-268, 20).כל אלו הן בעיות הנדסה והן ניתנות לפתרון באמצעים הנדסיים.

התקשרו עכשיו חינם 1-800-800-552

קרא עוד: קרינה בלתי מייננת | ייעוץ קרינה