קרינה וילדים

עדויות ומחקרים הקושרים בין חשיפה לשדות אלקטרומגנטיים לבין מחלות סרטניות:

ארגון הבין לאומי לחקר הסרטן  (IACR) סיווג את החשיפה אל קרינה אלקטרומגנטית בתדר ELF כגורם מסרטן אפשרי בקטגוריה 2B, בנוסף, נאספו עדויות נוספות אשר קושרות באופן תדיר את החשיפה אל קווי מתח ומקורות נוספים של ELF אל המגמתיות ההולכת ומתגברת של סרטן הדם (לוקמיה) אצל ילדים כאשר סרטן מסוג זה הנו הנפוץ ביותר בקרב ילדים.

ההנחיה של ארגון ה- ICNIRP מותירה רמות חשיפה של 1000mG עבור תדרי ה-ELF כאשר העדויות מצביעות על עליה ברמת הסיכון ללוקמיה אצל ילדים ברמות נמוכות עד פי אלף מתחת לרמה המותרת כפי שמופיע בתקנות הבטיחות של הארגון.

 

המחקר של ”Green LM – “A case-control study of childhood leukemia in southern Ontario Canada and exposure to magnetic fields in residences אשר פורסם בשנת 1999 מראה כי לפי הדיווחים, הסיכון ללוקמיה אצל ילדים צעירים מאוד מכפיל עצמו כבר בחשיפה לקרינה אלקטרומגנטית בתדר ה-ELF בעוצמה של 1.4mG ומעלה, כאשר מחקרים נוספים אשר שילבו בנוסף אל הנבדקים הצעירים גם ילדים בוגרים יותר בגילאים 6-16 שנים, מראים כי רמות החשיפה הממוצעות אשר מהן קיים סיכון ממשי ללוקמיה של ילדים הנן 2-3mG ומעלה.

מספר מחקרים נוספים מספקים ראיות ממשיות וחזקות יותר כי החשיפה לקרינה אלקטרומגנטית בתדר ה- ELF מהווה גורם סיכון להתפתחות מחלות כמו לוקמיה אצל ילדים ומחלות מסרטנות אחרות בשלבים מאוחרים יותר בחייהם.

 

המחקר הראשון של: ”Foliart DE Pollock – “Magnetic field exposure and long-term survival among children with leukemia אשר פורסם בשנת 2006 מראה כי סיכויי ההחלמה וההישרדות אצל ילדים אשר כבר לוקים בלוקמיה ובזמן התאוששותם מהמחלה היו בסביבה בעלת קרינה גבוהה בתדר ה- ELF היו נמוכים מאוד.

הממצאים הראו כי ישנו סיכון תמותה של 450% עבור ילדים אשר היו נוכחים בסביבה בעלת עוצמת שדה של 3mG ומעלה.

המחקר השני של: ”Svendsen AL – “Exposure to magnetic fields and survival after diagnosis of childhood leukemia אשר פורסם בשנת 2007 מראה כי עבור ילדים אשר התאוששו מהמחלה (לוקמיה של ילדים) ושהו בסביבה אשר בה עוצמת השדה האלקטרומגנטי בתדר ה-ELF היא 2mG היו בסיכון חיים ממשי של 300% יותר מאשר ילדים שהיו חשופים לעוצמת שדה של 1mG.

במחקר זה ניתן היה לראות כי עבור ילדים אשר התאוששו מהמחלה בסביבה בעלת עוצמת שדה אלקטרומגנטי תמידית של 1-2mG סיכויי ההישרדות היו נמוכים גם כן כיוון שהסיכון לתמותה בקרב הילדים במחקר עמד על 280%.

 

חשיבותם של שני המחקרים האלה

שני המחקרים הללו מניבים מידע עוצמתי למדי כי הסיכון בחשיפה אל קרינה אלקטרומגנטית בתדרי ה-ELF  קיים גם בעוצמות שדה המתחילות מ-1mG ומעלה.

המחקר השלישי של:Lowenthal RM – “Residential exposure to electric power transmission lines and risk of lymphoproliferative and lymphoproliferative  disorders” אשר פורסם בשנת 2007 בדק אילו סיכונים סרטניים יהיו לילדים אשר גדלו בסביבה של עד 300 מטרים מקווי מתח גבוה בהמשך חייהם הבוגרים.
ממצאי התחקיר הראו כי לילדים אשר ב-5 שנות חייהם הראשונות גדלו בקרבת קווי מתח גבוהים יש סיכון של 500% להתפתחות מחלות סרטניות.

בנוסף לסיכונים אשר הוצגו בעבור ילדים, ישנם מחקרים רבים אשר מראים קשר סטטיסטי מובהק בין חשיפה תעסוקתית לקרינה בתדר ה- ELF לבין לוקמיה של מבוגרים.

המחקר של "Lowenthal RM – "Residential exposure to electric power transmission lines and risk of lymphoproliferative and myeloproliferative disorders אשר פורסם בשנת 2007 חוקר את הקשר שבין לוקמיה של מבוגרים לבין מגורים בסביבת קווי מתח גבוה, ממצאי המחקר הראו כי הסיכון היה קיים בעבור כל המשתתפים במחקר אשר התגוררו בסמוך לקווי מתח גבוה.

מתוך תוצאות המחקר נמצא יחס נראות של OR=3.25 בעבור 95% רווח בר-סמך אשר נע בין הגבולות CI=1.26-8.29, תוצאות אלה נמצאו עבור משתתפים אשר בילו את 15 השנים הראשונות לחייהם בטווח של עד 300 מטרים מקו מתח גבוה.

במחקר זה הוסקו שתי מסקנות משמעותיות:

• לוקמיה של מבוגרים קשורה גם היא לחשיפה לקרינה אלקטרומגנטית
• חשיפה לקרינה אלקטרומגנטית בילדות מעלה את הסיכויים לחלות בגיל מאוחר יותר.

 

מחקרים מדעיים רבים מראים קשר חזק בין קרינה בתדר ה-ELF לבין סרטן השד.

בשני העשורים האחרונים בוצעו מחקרים אפידמיולוגיים רבים אשר בדקו את הקשר הזה הן אצל נשים והן אצל גברים, יש לציין שקשרים אלה עדיין שנויים במחלוקת עבור חוקרים רבים אולם תוצאות מחקרים רבים מראים כי חשיפה לקרינה בתדר ה- ELF אכן מגבירה את הסיכוי לחלות בסוג סרטן זה.

מחקרים אשר בדקו נחקרים שהיו חשופים לקרינת ELF גבוהה (10mG ומעלה) בזמן עבודתם הראו שיעורים גבוהים יותר של המחלה.
מחקרים אשר בוצעו בתנאי מעבדה הראו כי חשיפה לקרינה אלקטרומגנטית בתדר ה- ELF בעוצמה של 6-12mG עלולה להשפיע על אפקטיביות המלטונין בגוף ומכאן כי ישנה גדילה משמעותית של תאים סרטניים בחשיפה לקרינת ELF חברת דולב כתבה מאמר זה על מנת להציג את גורם הסיכון אשר מהווה הקרינה האלקטרומגנטית הנפלטת מרכיבים חשמליים בתדר רשת החשמל ואת השפעות הקרינה האלקטרומגנטית על כלל הציבור וציבור העובדים בפרט.

לאחר הצגת הבעיה ראינו כי אכן ישנה התעניינות של הציבור ונבחריו וניתן לראות כי במשך השנים האחרונות נושא הקרינה בתדר רשת החשמל מקבל התייחסות בהמלצות שונות ואף בחוק הקרינה, למרות שנכון להיום עדיין אין תקנות מחייבות לגבי רמות החשיפה המותרות ישנן המלצות של משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה לספי החשיפה מותרים, יש לציין כי על פי חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ו 2006: חל לכל הפחות עקרון הזהירות המונעת בנושא חשיפת הציבור לקרינה אלקטרומגנטית, כאשר חובה זו מחויבת בחוק.

כאשר עקרון הזהירות המונעת מוסבר בהצעת חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ה 2005: "בהתאם לעיקרון זה גם בהעדר הוכחות מדעיות מספקות לקיום נזקים בריאותיים מגורם מסוים, יש לנקוט אמצעים סבירים להפחתת "הסיכון", וזאת בלי להמתין לסיום המחקרים שמטרתם להקטין את אי הוודאות באשר לקיומם של נזקים בריאותיים כאמור".

לאור הסכנות פיתחנו שיטות עיקריות למיגון בפני קרינה אלקטרומגנטית, השיטה הפסיבית והאקטיבית, כאשר השיטות השונות נבדקו בשטח ונמצאו מתאימות ויעילות בהנחתת השדה האלקטרומגנטי המתפתח בסביבת עובדים במקום עבודתם. ואשר מאפשרות המשך שהות רציפה באזורים המאוכלסים בעובדים אשר בעבר היו חשופים לקרינה אלקטרומגנטית בתדר ה- ELF.

קרא עוד: קרינה בלתי מייננת | תקן קרינה