שינוי במדיניות (המשרד להגנת הסביבה) לקווי מתח עליון

קווי הולכה במתח עליון (161 ק״ו) ובמתח על (400 ק״ו) פרושים ברחבי הארץ ומהווים את עורקי האנרגיה המרכזיים שמעבירים חשמל מיחידות הייצור, דרך תחנות המשנה, ועד לאזורי הצריכה. מאחר שקווים אלו נושאים זרם גבוה היוצר שדה מגנטי, הם בעלי פוטנציאל השפעה על סביבתם.

עד היום, המדיניות של המשרד להגנת הסביבה לגבי קווי מתח עליון התבססה על מדידה או חישוב לפי “עומס אופייני”  כלומר, לפי הזרם בפועל בזמן המדידה או לפי ממוצע עומסים טיפוסי.

המשמעות הייתה:

• החישוב התבסס על הזרם הרגעי בקו, שלרוב נמוך משמעותית מהיכולת המקסימלית שלו.
• רמות השדה המגנטי שהתקבלו היו נמוכות יותר, ולכן גם דרישות המשרד להגנת הסביבה לפי חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ו-2006 , הנוגעות  למניעת חשיפת הציבור למקורות קרינה על פי תקני זהירות המונעת  של  ICNIRP  היו מצומצמות יותר
• תסקירי קרינה רבים הראו עמידה בדרישות, פשוט כי המדידה נעשתה בזמן עומס נמוך כך שהציבור היה חשוף לשדות מגנטיים גבוהים בזמנים שונים  ועדיין הרמות עמדו בערכי הסף של אגף מניעת רעש וקרינה במשרד להגנת הסביבה

כיום, השינוי במדיניות המשרד להגנת הסביבה  נובע בעיקר מרצון להעריך את פוטנציאל החשיפה המקסימלי לשדות מגנטיים מקווי מתח עליון ולא את המצב הרגעי בזמן המדידה. וזאת כדי לקבל תמונת מצב אמיתית, אחראית ומבוססת.

ובמילים אחרות המדיניות הישנה בחנה את המצב הקיים, לא את הפוטנציאל המקסימלי

המדיניות החדשה של נגה – מה השתנה?

ניהול מערכת החשמל (נ.ג.ה) היא חברה ממשלתית עצמאית שהוקמה במסגרת הרפורמה במשק החשמל כדי להחליף את חברת החשמל בניהול רשת החשמל הארצית

נגה עדכנה את מדיניות העומסים כך:

העלאת עומסי הקווים

בעבר: קווי מתח רבים הוגבלו ל‑70%–80%  עומס.

כיום: נגה מאפשרת הפעלה של קווים עד  95% ואף 100% מהעומס התכנוני שלהם, במצבי צורך.

הסיבה:

• עומסי שיא
• מחסור בייצור
• עיכובים בהקמת תשתיות
• הצורך לשמור על רציפות אספקה

מה המשמעות מבחינת קרינה?

ככל שהזרם בקו גבוה יותר → השדה המגנטי גבוה יותר.

לכן, העלאת העומס מעלה את רמות הקרינה סביב:

• קווי מתח עליון
• תחנות משנה
• כבלים תת‑קרקעיים

המשרד להגנת הסביבה מזהיר שהמדיניות החדשה עלולה להביא לחריגות מההמלצות לחשיפה.

עמדת המשרד להגנת הסביבה

המשרד טוען שהמדיניות החדשה:

• מגדילה חשיפה לשדות מגנטיים
• עלולה לפגוע ביישובים סמוכים לקווי מתח
• מחלישה את עיקרון הזהירות המונעת

לכן המשרד להגנת הסביבה דורש:

• מדידות קרינה תכופות
• שקיפות לציבור
• תסקירי קרינה בפרויקטים חדשים
• הגבלת עומסים באזורים רגישים

כיצד המדיניות החדשה משפיעה על פרויקטים חדשים באזורים מאוכלסים?

כאשר מתכננים פרויקט בינוי הכולל אזורים מאוכלסים (מגורים, משרדים, מוסדות חינוך, מסחר, לוגיסטיקה וכדומה) בסמיכות לקווי מתח עליון (161 ק״ו) או על‑עליון (400 ק״ו), יש לעמוד בשני תנאי סף מחייבים:

עמידה בחוק התכנון והבנייה

חוק התכנון והבנייה מחייב כל יזם, אדריכל ומהנדס להבטיח שהפרויקט עומד בדרישות בטיחות, בריאות וסביבה. בהקשר של קווי מתח עליון, החוק מחייב:

• שמירה על מרחקי בטיחות פיזיים בין מבנים לבין תשתיות חשמל.
• הגשת תסקירי קרינה כחלק מהליך קבלת היתר בנייה.
• הוכחת עמידה ברמות חשיפה מותרות לפי התקנות והנחיות הגופים המוסמכים.
• התייחסות לתרחיש המקסימלי של פעילות הקו (כיום לפי זרם מרבי).

המשמעות: ללא עמידה בדרישות החוק, הפרויקט לא יקבל היתר בנייה, גם אם מבחינה הנדסית הוא תקין לחלוטין.

עמידה בהמלצות המשרד להגנת הסביבה

המשרד להגנת הסביבה הוא הגוף המקצועי המוביל בישראל בתחום החשיפה לשדות מגנטיים. המלצותיו אינן "רק המלצות", הן מהוות סטנדרט מחייב עבור ועדות התכנון.

הדרישות המרכזיות:

• הערכת חשיפה לפי הזרם המרבי של הקו, ולא לפי עומס אופייני (המדיניות החדשה).
• שמירה על רמות חשיפה נמוכות ככל האפשר, בהתאם לעיקרון הזהירות המונעת.
• הצגת פתרונות מיגון כאשר החישובים מצביעים על חריגה מהרמות המומלצות.
• בדיקות קרינה לאחר ביצוע, להוכחת עמידה בפועל.

המשמעות: גם אם המבנה עומד במרחק הפיזי הנדרש , הוא עדיין חייב לעמוד ברמות החשיפה המותרות. אם לא, יידרש מיגון אקטיבי או פסיבי.

למה שני התנאים חייבים להתקיים יחד?

שני התנאים משלימים זה את זה:

• החוק מגדיר את המסגרת והחובה.
• המשרד להגנת הסביבה מגדיר את הסטנדרט המקצועי והערכים המותרים.

לכן, פרויקט יכול לעמוד במרחקי הבטיחות הפיזיים, אך להיכשל בתסקיר הקרינה או להפך לעמוד ברמות הקרינה אך לא במרחקים הפיזיים.

רק עמידה בשניהם מאפשרת:

• קבלת היתר בנייה
• קבלת אישור תסקיר קרינה
• תכנון בטוח ותקין לטווח ארוך
• מניעת עיכובים, התנגדויות ודרישות לשינויים יקרים בשלב מאוחר

דאטה סנטרים והמדיניות החדשה 

דאטה סנטרים הפכו בשנים האחרונות לאחד מצרכני החשמל הגדולים והצפופים ביותר בישראל , ולכן הם נמצאים בדיוק בנקודת המפגש בין רגולציית הקרינה החדשה לבין הצורך בתכנון חשמלי מתקדם.

דאטה סנטרים הם מתקנים עתירי אנרגיה,המורכבות נובעת מהצורך לאכלס אלפי שרתים, מערכות אל-פסק (UPS), שנאים ומערכות קירור תחת קורת גג אחת. חיבור המתקנים לרשת החשמל בהספקים גבוהים, וסמיכותם התדירה לקווי מתח עליון (161kV) ועל-עליון (400kV), מחייבים פתרון הנדסי משלב התכנון הראשוני למניעת חריגות בשטף המגנטי

המעבר לחישוב חשיפה לפי זרם מרבי ולא לפי עומס אופייני מעלה באופן משמעותי את רמות השדה המגנטי המחושבות סביב קווי מתח עליון. עבור דאטה סנטרים המשמעות ברורה:

• רמות החשיפה המחושבות גבוהות יותר,  גם אם בפועל הזרם נמוך ביום‑יום.
• תסקירי הקרינה הופכים מחמירים יותר, ולעיתים מצביעים על חריגות שלא הופיעו במדיניות הישנה.
• נדרש מיגון אקטיבי/פסיבי כבר בשלבי התכנון, כדי לעמוד בדרישות הרגולציה.
• בחירת מיקום הדאטה סנטר הופכת קריטית, במיוחד באזורים עם תשתיות מתח עליון.
• היתרי בנייה עלולים להתעכב ללא פתרון מיגון מתאים.

למה זה חשוב במיוחד לדאטה סנטרים?

דאטה סנטר הוא מתקן שאמור לפעול עשרות שנים קדימה. המדיניות החדשה מבטיחה שההערכה תתבסס על פוטנציאל החשיפה העתידי, ולא על מצב רגעי.

לכן, כל תכנון שלא ייקח בחשבון את הזרם המרבי עלול להיות לא תקין, לא מאושר, או לא בטוח.

בשורה התחתונה

המדיניות החדשה לא נוצרה בגלל דאטה סנטרים , אבל דאטה סנטרים הם בין המתקנים שהכי מושפעים ממנה. הם צורכים הרבה חשמל, נמצאים ליד תשתיות כבדות, וזקוקים לעמידה מלאה בדרישות רגולציה כדי לקבל היתר.

ולכן: כל פרויקט דאטה סנטר חדש חייב לכלול תכנון קרינה מתקדם ומיגון מתאים כבר מהשלב הראשון.

פתרונות מיגון אקטיבי לשדות מגנטיים בסביבת מרכזי נתונים (Data Centers)

הפתרון: מערכת הגנה אקטיבית (Active Cancellation System)

חברת דולב הינה החלוצה ופורצת הדרך בישראל בתחום צמצום שדות מגנטיים ממקורות מתח גבוה. דולב הייתה הראשונה להטמיע את טכנולוגיית הביטול האקטיבי בשוק הישראלי, ומאז היא מובילה את התחום בבלעדיות.

כנציגה הבלעדית של חברת  EMF Services (ארה"ב, דולב מתכננת, מקימה ומתחזקת מערכות הגנה אקטיביות מתקדמות להפחתת שדות מגנטיים במבנים כתוצאה מקווי מתח)

ניסיון מוכח ותוצאות בשטח:

• ותק מקצועי: בשנת 2007 הקימה דולב את מערכת הביטול האקטיבי הראשונה בישראל. מאז בוצעו בהצלחה עשרות פרויקטים מורכבים עבור הגופים המובילים במשק.
• ביצועים ללא תחרות: הטכנולוגיה של דולב היא היחידה בישראל המאפשרת הנחתה של למעלה
  מ-80% בעוצמת השדה המגנטי, תוך הגבלת השטף לרמה של 2  מיליגאוס ומטה עמידה בסטנדרטים המחמירים ביותר של המשרד להגנת הסביבה.

יתרון תכנוני וניצול שטח מקסימלי (Space Optimization)

בניגוד לפתרונות פסיביים או להתרחקות פיזית ממקור הקרינה, מערכת הביטול האקטיבית של דולב מעניקה יתרונות כלכליים והנדסיים משמעותיים:

• חיסכון במרחבי בטיחות: המערכת מייתרת את הצורך ב"שטחים מתים" (Setbacks) גדולים. בכך, היא מאפשרת ניצול מקסימלי של זכויות הבנייה והגדלת קיבולת ארונות השרתים (Density) בכל מ"ר של המתקן.
• הפחתת עומסים קונסטרוקטיביים: להבדיל מסיכוך פסיבי מסיבי (לוחות מתכת כבדים), המערכת האקטיבית מבוססת על סלילי פיצוי דקים וקלי משקל. יתרון זה קריטי במיוחד בבנייה לגובה או בהסבת מבנים קיימים לדאטה סנטרים.
• החזר השקעה (ROI) מובהק: היכולת להשמיש שטחי נדל"ן יקרים שבמצב רגיל היו נותרים ריקים עקב מגבלות קרינה, הופכת את המערכת להשקעה כלכלית הממקסמת את הערך המניב של הפרויקט.

לסיכום, שילוב המערכות האקטיביות של דולב מבטיח עמידה מלאה ברגולציה לצד חופש תכנוני מלא, הגנה על ציוד רגיש וניצול מיטבי של תשתיות האנרגיה בפרויקט.