חוק הקרינה: מדיניות המשרד להגנת הסביבה לקווי מתח עליון

קווי הולכה במתח עליון (161 ק״ו) ובמתח על (400 ק״ו) פרושים ברחבי הארץ ומהווים את עורקי האנרגיה המרכזיים שמעבירים חשמל מיחידות הייצור, דרך תחנות המשנה, ועד לאזורי הצריכה. מאחר שקווים אלו נושאים זרם גבוה היוצר שדה מגנטי, הם בעלי פוטנציאל השפעה על סביבתם.

עד היום, המדיניות של המשרד להגנת הסביבה לגבי קרינה מקווי מתח גבוה התבססה על מדידה או חישוב לפי “עומס אופייני”  כלומר, לפי הזרם בפועל בזמן המדידה או לפי ממוצע עומסים טיפוסי.

המשמעות הייתה:

• החישוב התבסס על הזרם הרגעי בקו, שלרוב נמוך משמעותית מהיכולת המקסימלית שלו.
• רמות השדה המגנטי שהתקבלו היו נמוכות יותר, ולכן גם דרישות המשרד להגנת הסביבה לפי חוק הקרינה
  הבלתי מייננת, התשס"ו-2006 , הנוגעות  למניעת חשיפת הציבור למקורות קרינה על פי תקני זהירות
         המונעת  היו מצומצמות יותר.
• תסקירי קרינה רבים הראו עמידה בדרישות, פשוט כי המדידה נעשתה בזמן עומס נמוך כך שהציבור היה
  חשוף לשדות מגנטיים גבוהים בזמנים שונים 

השינוי במדיניות המשרד להגנת הסביבה  נובע בעיקר מרצון להעריך את פוטנציאל החשיפה המקסימלי לשדות מגנטיים מקווי מתח עליון ולא את המצב הרגעי בזמן המדידה. וזאת כדי לקבל תמונת מצב אמיתית, אחראית ומבוססת.
ובמילים אחרות המדיניות הישנה בחנה את המצב הקיים, לא את הפוטנציאל המקסימלי                       

כיצד המדיניות החדשה משפיעה על פרויקטים חדשים באזורים מאוכלסים?

כאשר מתכננים פרויקט בינוי הכולל אזורים מאוכלסים (מגורים, משרדים, מוסדות חינוך, מסחר, לוגיסטיקה וכדומה) בסמיכות לקווי מתח עליון (161 ק״ו) או על עליון (400 ק״ו), יש לעמוד בשני תנאי סף מחייבים:

עמידה בחוק התכנון והבנייה

חוק התכנון והבנייה מחייב כל יזם, אדריכל ומהנדס להבטיח שהפרויקט עומד בדרישות בטיחות, בריאות וסביבה. בהקשר של קווי מתח עליון, החוק מחייב:

• שמירה על מרחקי בטיחות פיזיים בין מבנים לבין תשתיות חשמל.
• הגשת תסקירי קרינה כחלק מהליך קבלת היתר בנייה.
• הוכחת עמידה ברמות חשיפה מותרות לפי התקנות והנחיות הגופים המוסמכים.
• התייחסות לתרחיש המקסימלי של פעילות הקו (כיום לפי זרם מרבי).

המשמעות: ללא עמידה בדרישות החוק, הפרויקט לא יקבל היתר בנייה, גם אם מבחינה הנדסית הוא תקין לחלוטין.

עמידה בהנחיות המשרד להגנת הסביבה

המשרד להגנת הסביבה הוא הגוף המקצועי המוסמך בישראל בתחום החשיפה לשדות מגנטיים. הנחיותיו והמלצותיו אינן "רק המלצות" – הן מהוות סטנדרט מחייב ותנאי סף לקבלת אישורים בוועדות התכנון והבנייה.

הדרישות המרכזיות:

• חישוב לפי הזרם המרבי המתוכנן (זרם מתמיד מרבי): הערכת החשיפה מתבצעת על פי הפוטנציאל המקסימלי של המתקן/הקו, ולא לפי עומס עבודה אופייני (בהתאם למדיניות הרגולטורית).
• עיקרון הזהירות המונעת: חובה לשמור על רמות חשיפה נמוכות ככל האפשר באמצעים טכנולוגיים קיימים ובמחירו הנדסי סביר.
• פתרונות סיכוך ומיגון: הצגת סקרים ,ותוכנית מיגון (פסיבי או אקטיבי) כבר בשלבי התכנון, במידה והחישובים והסימולציות מראים סיכון לחריגה מהרמות המותרות.
• בדיקות אימות בשטח: ביצוע מדידות קרינה בפועל לאחר הקמת המתקן (בשלב הרצה ותחת עומס), להוכחת עמידה בתנאי היתר ההפעלה.
• השורה התחתונה: מרחק פיזי בלבד אינו ערובה לאישור. גם אם המבנה עומד במרחקי הבטיחות הסטנדרטיים, קבלת ההיתר מותנית בעמידה ברמות החשיפה המותרות בפועל באזורי שהיית אדם. במידה וקיימת חריגה, חובה ליישם פתרונות סיכוך מתאימים.

למה שני התנאים חייבים להתקיים יחד?

שני התנאים משלימים זה את זה:

• החוק מגדיר את המסגרת והחובה.
• המשרד להגנת הסביבה מגדיר את הסטנדרט המקצועי והערכים המותרים.

לכן, פרויקט יכול לעמוד במרחקי הבטיחות הפיזיים אך להיכשל בתסקיר הקרינה. או להפך  לעמוד ברמות, הקרינה אך לא במרחקים הפיזיים.

רק עמידה בשניהם מאפשרת:

• קבלת היתר בנייה
• קבלת אישור תסקיר קרינה
• תכנון בטוח ותקין לטווח ארוך
• מניעת עיכובים, התנגדויות ודרישות לשינויים יקרים בשלב מאוחר

סוגי הקרינה

קרינה בלתי מייננת:

כוללת קרינה אלקטרומגנטית בתדרים נמוכים, כמו שדות חשמליים ומגנטיים.

מקורות: טלפונים סלולריים, אנטנות, קווי מתח גבוה, ושנאים.

השפעות: קיימת מחלוקת מדעית לגבי השפעות בריאותיות, אך יש הסכמה על הצורך במניעת חשיפה גבוהה.

קרינה מייננת:

כוללת קרינה רדיואקטיבית, קרני רנטגן וקרני גמא.

מקורות: מכוני רנטגן, מתקנים גרעיניים.

השפעות: ידועה כגורמת לסיכון גבוה יותר למחלות כמו סרטן.

שיטות מיגון

מיגון פסיבי:

חומרי בליעה: מתכות פירומגנטיות, מתכות עם חדירות גבוהה משמשות לעיתים קרובות ביישומים רפואיים ובתעשייה.

שכבות מיגון: טכניקת שימוש בשכבות שונות המונחות על קירות, רצפה ותקרה כדי להפחית קרינה.

מערכות מיגון אקטיבי:

מערכות שדה מגנטי נגדי: טכנולוגיות מתקדמות המייצרות שדה מגנטי המנטרל את השפעת השדות המגנטיים הקיימים.

חדש!! מכשירים מיגון אקטיבי ניידים: קיימות מערכות ניידות המיועדות לשימוש במקומות זמניים, כמו אתרי בנייה.

תהליך המיגון הערכה ראשונית:

זיהוי מקורות הקרינה במרחב והערכת רמות החשיפה הנוכחיות.

• תכנון: הכנת תוכנית מיגון בהתבסס על נתוני ההערכה. כולל בחירת החומרים והטכנולוגיות המתאימים.
• יישום: התקנה של פתרונות המיגון הנבחרים, כולל ביצוע בדיקות כדי להבטיח עמידה בדרישות.
• מעקב ותחזוקה: ביצוע בדיקות תקופתיות למעקב אחרי רמות הקרינה ותפקוד פתרונות המיגון.

טכנולוגיות ניטור מכשירי מדידה:

מכשירים המודדים רמות קרינה במצבים שונים, כדי לוודא שהן עומדות בדרישות התקן.

מערכות ניטור מתקדמות:

מערכות המתריעות על חריגות ברמות הקרינה בזמן אמת.

פתרונות בנייה עיצובים אדריכליים:

תכנון מבנים כך שיכללו אלמנטים של מיגון, כמו מיקום נכון של חלונות ודלתות כדי לצמצם חשיפה לקרינה.

פתרונות מבוססי תוכנה

תוכנות סימולציה:

סימולציה של שדות מגנטיים ואלקטרומגנטיים:

התוכנות מדמות את השדות הנוצרים ממקורות קרינה שונים, מה שמסייע להבין את התפשטות הקרינה במרחב.

הערכת חשיפה חישוב רמות חשיפה: התוכנות מסוגלות לחזות את רמות החשיפה לקרינה באזורים שונים, בהתבסס על נתוני המיקום והמאפיינים של מקורות הקרינה.

תרחישים שונים: ניתן לדמות תרחישים שונים (כגון שינויים בעומסים או במקורות הקרינה) כדי להבין את השפעתם.

הטכנולוגיות הללו משמשות יחד כדי להבטיח הגנה אפקטיבית על אנשים וקהילות, תוך שמירה על בריאות הציבור.